כאשר מדברים על גובה מעקה תקני באתר בנייה, רבים מחפשים את הנתון האחיד המורה על גובה תקני, אלא שמעקה זמני אינו נבחן רק לפי גובה האזן העליון. הוא צריך לכלול את כל רכיבי ההגנה הנדרשים, להיות מחובר למבנה בצורה יציבה ולהישאר תקין גם כאשר סביבת העבודה משתנה.
לפי תקנות הבטיחות בעבודה, גובה אזן היד במעקה של משטח עבודה או מדרכת מעבר צריך להיות בין 90 ס"מ ל־1.15 מטר מעל רצפת המשטח. נוסף עליו נדרשים אזן תיכון ולוח רגל, בהתאם למבנה המעקה ולסיכון הקיים. לכן, הקביעה שלפיה כל מעקה חייב להיות בגובה 1.10 מטר בלבד אינה מדויקת.
בא.ל פתרונות מודולריים אנו מתייחסים למעקה הזמני כמערכת הגנה שלמה ולא כאוסף מוטות שמחברים בשטח. כחלק מקבוצת י.ד גידור ומתכות, הפועלת בתחום הגידור זה עשרות שנים, אנו מתאימים את שיטת העיגון, העמודים והרכיבים האופקיים לתוואי המבנה ולשלב העבודה, כדי שהמערכת תוכל להשתנות יחד עם הפרויקט בלי להשאיר קצוות ופתחים לא מוגנים.
מהו מעקה זמני באתר בנייה?
מעקה זמני הוא מערכת שנועדה למנוע נפילה מקצה פתוח במהלך תקופת הבנייה. בניגוד למעקה הקבוע, שהוא חלק מהמוצר המוגמר של המבנה, המעקה הזמני מותקן בשלבים מוקדמים יותר ומפורק או מועבר עם התקדמות העבודות.
אפשר להשתמש במעקות זמניים סביב:
- קצות תקרות.
- מרפסות פתוחות.
- גגות.
- פתחי מדרגות.
- פירים.
- מדרכות מעבר.
- משטחי עבודה.
- אזורי חפירה.
- מפלסים שעדיין לא הותקן בהם מעקה קבוע.
היתרון במערכת מודולרית הוא היכולת להעביר ולהתאים אותה בין קומות ואזורים. עם זאת, האפשרות לפרק את המעקה במהירות אינה יכולה לבוא על חשבון יציבותו בזמן השימוש.
באיזה גובה חייבים להתקין מעקה?
חשוב להבחין בין שתי שאלות שונות:
- מאיזה גובה נפילה נדרשת הגנה?
- מה צריך להיות גובה המעקה עצמו?
תקנות הבטיחות בעבודות בנייה קובעות כי משטח עבודה או מדרכת מעבר שמהם אדם עלול ליפול לעומק העולה על שני מטרים צריכים להיות מגודרים באמצעות אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים. גם פתחים, פירים ומקומות מסוכנים אחרים עשויים לדרוש גידור או כיסוי בהתאם לתקנות ולתנאי העבודה.
אין להסיק מכך שכל מקום שנמוך משני מטרים בטוח אוטומטית. אם קיימים בקרקע חומרים מסוכנים, ברזל חשוף, מכונות, חפירה או סיכון מיוחד אחר, יש לבצע הערכת סיכונים ולבחור אמצעי הגנה מתאים.
מהו גובה מעקה תקני לפי תקנות הבטיחות?
במעקה המותקן על משטח עבודה או מדרכת מעבר, הדרישות המרכזיות הן:
אזן יד עליון
גובה אזן היד צריך להיות:
- לא פחות מ־90 ס"מ.
- לא יותר מ־1.15 מטר.
- המדידה מתבצעת מעל פני רצפת משטח העבודה או מדרכת המעבר.
הדרישה חלה גם על אזן יד עשוי מתכת. כאשר משתמשים בעץ, התקנות כוללות גם דרישות הנוגעות למידות החתך ולמרחקים בין הזקפים.
כלומר, גובה של 1.10 מטר נמצא בתוך הטווח המותר, אך הוא אינו המספר היחיד שנחשב תקין.
אזן תיכון
אזן התיכון צריך להיות מותקן בגובה של 45 עד 50 ס"מ מעל משטח העבודה או מדרכת המעבר. מטרתו לצמצם את הפתח שמתחת לאזן היד ולמנוע מעובד להחליק או ליפול דרכו.
כאשר הפתח האנכי שמתחת לאזן היד אינו עולה על 50 ס"מ, התקנות מאפשרות במקרים מסוימים לוותר על אזן תיכון. בפועל, הדבר תלוי במבנה מערכת ההגנה ובמרווחים שהיא יוצרת.
לוח רגל
לוח הרגל מותקן בחלקו התחתון של המעקה, בצד הפנימי של הזקפים ובסמוך ככל האפשר לרצפה.
גובה השפה העליונה של לוח הרגל צריך להיות לפחות 15 ס"מ מעל פני משטח העבודה. מטרתו למנוע מכלים, חלקי ציוד וחומרי בנייה להחליק או להתגלגל אל מעבר לקצה.
רכיבי המעקה התקני
גובה האזן העליון הוא רק אחד מהפרטים שצריך לבדוק. מערכת גידור תקינה מורכבת מכמה רכיבים הפועלים יחד.
- אזן יד- זהו הרכיב האופקי העליון של המעקה. עליו להיות מתאים ובעל חוזק שמונע נפילת אדם.
- אזן תיכון- הרכיב האופקי שמותקן בין אזן היד לבין משטח העבודה. הוא מצמצם את הפתח ומשלים את ההגנה מפני נפילה.
- לוח רגל- רכיב תחתון שנועד בעיקר למנוע נפילת חפצים וחומרים מהמשטח. הוא גם מצמצם את המרווח בחלק התחתון של המערכת.
- זקפים- העמודים האנכיים שאליהם מחברים את האזנים ואת לוח הרגל. הם צריכים להיות עשויים מחומר מתאים, מותקנים בחוזק נאות ומחוברים למבנה או למשטח באמצעות שיטת עיגון המתאימה למערכת.
- מחברים ועוגנים- החיבורים צריכים למנוע את הזזת הרכיבים ממקומם באופן מקרי. עיגון שנראה יציב לעין אינו מספיק אם אינו מתאים לחומר שאליו הוא מחובר או לכוחות הצפויים לפעול על המעקה.
אם אתם מחפשים מערכות המיועדות להגנה על קצות תקרות, מרפסות ופתחים אתם יכולים לבחור מחסום קצה איכותי בהתאמה לצרכים.
האם מעקה בגובה הנכון הוא בהכרח מעקה תקני?
לא. אפשר להתקין אזן יד בגובה של מטר אחד ועדיין לקבל מערכת שאינה מספקת הגנה.
מעקה עלול להיות לא תקין כאשר:
- חסר בו אזן תיכון.
- לא הותקן לוח רגל במקום שבו הוא נדרש.
- העמודים אינם מעוגנים כראוי.
- אחד הרכיבים רופף או עקום.
- נותר פתח גדול בקצה המערכת.
- החיבור בין יחידות המעקה אינו רציף.
- המעקה הותקן על בסיס שאינו יציב.
- המערכת הוזזה ממקומה במהלך העבודה.
- נעשה שימוש ברכיבים מאולתרים שאינם מתאימים זה לזה.
התקנות מדגישות כי אזן היד, אזן התיכון ולוחות הרגל צריכים להישאר במצב תקין כל עוד יש צורך במשטח העבודה או במדרכת המעבר.
מתי ניתן להסיר מעקה זמני?
באתרי בנייה יש מצבים שבהם צריך לפתוח זמנית את קו המעקה, למשל לצורך הכנסת ציוד, חומרי בנייה או אלמנט טרומי.
התקנות מאפשרות להסיר את רכיבי הגידור רק לפרק הזמן הדרוש לביצוע הפעולה ורק כאשר ננקטים אמצעים חלופיים למניעת נפילת אדם או חומר. מיד בסיום הפעולה צריך להחזיר את ההגנה למקומה.
אין להשאיר אזור פתוח מתוך הנחה שהעובדים מכירים את הסכנה. גם פתיחה קצרה צריכה להיות מנוהלת באמצעות:
- חסימת הגישה לאזור.
- פיקוח של עובד אחראי.
- שימוש במערכת אישית להגנה מנפילה, כאשר נדרש.
- סימון ברור.
- החזרת המעקה מיד לאחר סיום העברת החומר.
סוגים של מעקות זמניים
שיטת ההתקנה צריכה להתאים למבנה, למשטח ולשלב הבנייה.
מעקה המתחבר לקצה תקרה- מערכת זו מחוברת לשפת התקרה באמצעות תושבת, מלחציים או רכיב עיגון ייעודי. היא מאפשרת להשאיר את רוב שטח הרצפה פנוי.
לפני שבוחרים יש לבדוק:
- מהו עובי התקרה.
- מהו מצב שפת הבטון.
- האם קיימים אלמנטים שמפריעים לחיבור.
- האם ההתקנה תתנגש עם עבודות איטום או חיפוי.
- האם ניתן להתקין ולפרק את המערכת מהצד הבטוח.
- מעקה המתחבר למשטח העליון- העמודים מתחברים לנקודות עיגון או לתושבות במשטח. המערכת יכולה להתאים לקצוות תקרה, גגות ופתחים, אך חשוב למקם אותה כך שלא תפריע לעבודות אחרות ולא תיצור מכשול במעבר.
- מערכת עם בסיסים או משקולות- במקומות שבהם לא ניתן לקדוח או להתחבר למבנה, אפשר להשתמש במערכות המבוססות על משקל עצמי. מערכות כאלה דורשות תכנון מדויק, משום שהיציבות תלויה במבנה הבסיס, במרחק מהקצה ובתנאי השטח. אין להניח משקולות מאולתרות או חומרי בנייה על בסיס המעקה במקום להשתמש במערכת שנועדה לכך.
- הגנה סביב פתח או פיר- פתח ברצפה ניתן להגן באמצעות גידור מסביבו או באמצעות כיסוי יציב ומקובע שאינו יכול לזוז במקרה.
כאשר בוחרים במעקה, צריך לשמור על רצף מלא מסביב לפתח ולתכנן את נקודת הגישה, אם נדרשת כזו לצורך העבודה.
באילו חומרים ניתן להשתמש?
תקנות הבטיחות כוללות במפורש דרישות לאזני יד ולזקפים העשויים מעץ, לצד מערכות מתכת.
עם זאת, כל חומר צריך להיות:
- מתאים למטרת השימוש.
- נקי מסדקים, עיוותים או קורוזיה משמעותית.
- בעל חוזק מתאים.
- מחובר באופן שמונע הזזה מקרית.
- תואם לשאר רכיבי המערכת.
אסור להחליף מעקה קשיח בסרט סימון, בחבל או בשרשרת רק מפני שקל יותר להתקין אותם. התקנות מגבילות שימוש בחבל, כבל או שרשרת למצבים שבהם הנסיבות אינן מאפשרות התקנה מחומר קשיח.
תקן למערכות הגנת קצה זמניות
לצד דרישות התקנות, קיימים תקנים מקצועיים למערכות זמניות להגנת קצוות. תקנים אלה יכולים להתייחס לסיווג המערכת, לעומסים, לבדיקות ולתנאי השימוש.
חשוב להבחין בין:
- תקנות הבטיחות: קובעות את החובה החוקית ואת דרישות הגידור הבסיסיות.
- תקן למוצר או למערכת: מגדיר את אופן הבדיקה והביצועים של מערכת מסוימת.
- הוראות היצרן: מפרטות כיצד לעגן, להרכיב ולבדוק את הדגם בפועל.
- תוכנית הבטיחות באתר: מתאימה את המערכת לסיכונים הספציפיים בפרויקט.
אין להסתפק באמירה כללית שהמעקה "תקני". יש לברר לאיזה תקן הוא נבדק, לאיזה שימוש הוא מתאים ובאילו תנאי התקנה הבדיקה תקפה.
מה צריך לבדוק לפני התקנת מעקה זמני?
לפני בחירת המערכת יש לבצע סיור ולבחון את התנאים בפועל.
- סוג הקצה- יש הבדל בין תקרת בטון, מרפסת, גג, גרם מדרגות, פיר וחפירה. לכל אחד מהם יכולה להתאים שיטת עיגון שונה.
- מצב התשתית- שפת בטון פגומה, משטח לא ישר או תשתית שעדיין לא הגיעה לחוזק הנדרש עלולים לפגוע באיכות העיגון.
- הגנה ובטיחות כוללות- צריך לבדוק כיצד המערכת עוברת סביב פינות, עמודים, קירות זמניים ופתחים. פעמים רבות נקודת הכשל אינה באמצע הקו אלא בחיבור למבנה סמוך.
- התנגשות עם ביצוע עבודות אחרות- יש לתאם בין המעקה לבין עבודות האיטום, הריצוף, החיפוי והכנסת החומרים. תכנון מוקדם מצמצם מצבים שבהם עובדים מסירים את המעקה כדי לבצע את משימתם.
- אופן הפירוק- גם את פירוק המערכת צריך לתכנן. העובד שמפרק את המעקה עלול להישאר חשוף לקצה לאחר הסרת היחידה הראשונה.
התקנה נכונה של מעקה זמני
שלב 1: תכנון התוואי
מסמנים את כל הקצוות, הפתחים והמקומות שבהם קיימת סכנת נפילה. בודקים כיצד תישמר ההגנה גם במעברים ובפינות.
שלב 2: בדיקת המערכת
לפני ההתקנה בודקים שאין עיוותים, שברים, קורוזיה, חיבורים חסרים או רכיבים שאינם שייכים לדגם.
שלב 3: התקנת העמודים
העמודים או התושבות מותקנים בהתאם להוראות היצרן ובמרווחים שהוגדרו למערכת. אין לקבוע מרחק אחיד לכל המערכות, משום שהמרווח תלוי בחומר, בדגם ובבדיקות שנערכו לו.
שלב 4: התקנת האזנים ולוח הרגל
מתקינים את אזן היד, אזן התיכון ולוח הרגל בגבהים ובמיקומים הנדרשים. לאחר מכן בודקים שאין פתחים חריגים ושכל הרכיבים נעולים במקומם.
שלב 5: בדיקה לפני שימוש
לפני שמאפשרים עבודה באזור יש לבדוק:
- את גובה האזנים.
- את יציבות העמודים.
- את רציפות הקו.
- את מצב הפינות והקצוות.
- את תקינות לוח הרגל.
- את נקודות החיבור.
- את התאמת המערכת לתוכנית.
- את האפשרות לעבוד בלי להסיר רכיבים.
בדיקות ותחזוקה במהלך הפרויקט
אין בתקנות כלל גורף שמחייב בדיקה חודשית על ידי מהנדס לכל מעקה זמני. תדירות הבדיקות וסמכות הבודק תלויות במערכת, בהוראות היצרן, בתוכנית הבטיחות ובנסיבות האתר.
עם זאת, נכון לבדוק את המעקות באופן שוטף ובמיוחד:
- בתחילת יום העבודה.
- לאחר התקנה או העברה.
- לאחר שינוי במבנה.
- לאחר פגיעה של ציוד או חומר.
- לאחר מזג אוויר חריג.
- לאחר שעובדים פעלו בסמוך לעיגונים.
- לאחר הסרה והחזרה של חלק מהמערכת.
בבדיקה יש לחפש רכיבים רופפים, עמודים עקומים, עוגנים שנשלפו, חלקים חסרים או אזורים שהגישה אליהם השתנתה. על מנת לשמור ככל שניתן על בטיחות באתרי בנייה.
טעויות נפוצות בהתקנת מעקה זמני
- התמקדות בגובה בלבד- גובה נכון אינו מפצה על עיגון חלש, רכיב חסר או חיבור פתוח בקצה.
- שימוש בסרט סימון במקום מעקה- סרט אזהרה משפר נראות, אך אינו עוצר אדם שמאבד את שיווי המשקל.
- הרכבת חלקים ממערכות שונות-עמוד, בסיס ומחבר שנראים מתאימים אינם בהכרח מיועדים לעבוד יחד. שילוב לא מאושר עלול לשנות את יכולת המערכת לעמוד בעומסים.
- השארת פינה פתוחה- קו מעקה ישר יכול להיות תקין, אך אם הוא מסתיים לפני קיר או עמוד נוצר מעבר מסוכן בצדו.
- הסרת לוח הרגל- לעיתים מסירים את לוח הרגל כדי להקל על עבודות ריצוף או ניקוי. בכך גדל הסיכון לנפילת כלים וחומרים לקומה שמתחת.
- התקנה קרובה מדי לקצה- בחלק מהמערכות נדרש מרחק מסוים מהקצה כדי שהעיגון ישאר יציב. יש לפעול לפי הוראות המערכת ולא לפי הערכה בשטח.
שאלות נפוצות על גובה מעקה תקני
מהו הגובה התקני של מעקה זמני באתר בנייה?
אזן היד העליון צריך להיות בגובה של 90 ס"מ עד 1.15 מטר מעל רצפת משטח העבודה או מדרכת המעבר. אזן התיכון מותקן בגובה של 45 עד 50 ס"מ, ולוח הרגל צריך להגיע לגובה של לפחות 15 ס"מ.
האם מעקה בגובה 1.10 מטר נחשב תקני?
גובה של 1.10 מטר נמצא בטווח שקובעות התקנות לאזן היד, אך הגובה לבדו אינו מספיק. יש לבדוק גם את אזן התיכון, לוח הרגל, העיגון, החיבורים, רציפות המערכת ומצב הרכיבים.
האם מותר להשתמש במעקה זמני מעץ?
כן. התקנות אינן אוסרות שימוש בעץ, ואף מפרטות דרישות חתך לרכיבים העשויים ממנו. עם זאת, העץ צריך להיות תקין, ללא פגמים ובמידות המתאימות. במערכות מודולריות נהוג להשתמש במתכת, משום שהיא מאפשרת חיבורים אחידים ושימוש חוזר.
מעקה תקני מתחיל בהתאמה נכונה לאתר
התשובה לשאלה מהו גובה מעקה תקני אינה מסתיימת במספר. גובה אזן היד צריך להיות בטווח של 90 ס"מ עד 1.15 מטר, אך ההגנה בפועל תלויה במערכת כולה: אזן תיכון, לוח רגל, זקפים, עוגנים, חיבורים ורצף מלא לאורך הקצה.
בא.ל פתרונות מודולריים אנו מספקים מערכות הגנת קצה זמניות ומתאימים אותן לסוג המבנה, לשלב הביצוע ולשיטת העבודה באתר. הניסיון של קבוצת י.ד גידור ומתכות מאפשר לנו לחבר בין התכנון, הציוד וההתקנה, כדי לצמצם אלתורים בשטח ולשמור על הגנה רציפה גם כאשר הפרויקט מתקדם ומשתנה.
זקוקים למעקה זמני או למערכת הגנת קצה לפרויקט? צרו קשר עם צוות א.ל פתרונות מודולריים לקבלת ייעוץ והצעת מחיר על ידי צוות מקצועי ומנוסה.
